פחות קרבות, יותר אסטרטגיה: אקמן ממציא את עצמו מחדש
כשהאקטיביסט מוול סטריט עובר לשחק לפי חוקי "האורקל מאומהה".
כשהאקטיביסט מוול סטריט עובר לשחק לפי חוקי "האורקל מאומהה".
מה גורם ללקוחות להתאהב במותג, לדבר עליו בלי הפסקה ולהרגיש שהם חלק ממשפחה קטנה? זה לא רק המוצר, לא המחיר, וגם לא קמפיין נוצץ. לפעמים הסוד נמצא במקומות הכי מפתיעים — שם נוצרת נאמנות אמיתית, שנוגעת בלב הרבה לפני שהיא מגיעה לארנק.
מה קורה כשמותג־על עוזב את השותפים ורץ לבד? נייקי יצאה לדרך עם חזון שאפתני למכירה ישירה – אבל נתקלה בקיר של מלאים, ירידה ברווחים ומאבק על מדף. עכשיו היא חוזרת לשתף פעולה עם הקמעונאים ומלמדת את כולנו שיעור חשוב באיזון, גמישות וניהול ערוצים בעולם משתנה.
המשא ומתן הוא זירת קרב אלגנטית, מקום שבו מילים הופכות לכלי נשק, שפת הגוף היא אסטרטגיה – וכל ויתור עשוי להיתפס כנסיגה, כחולשה, ככישלון. אבל האם באמת נכון לראות כל ויתור ככזה? או שאולי, דווקא שם – במקום שבו נדמה שאנחנו מוותרים – טמון המפתח לעסקאות הגדולות באמת?
דוח בנק ישראל מאפריל 2025 מציע מודל חדשני להרחבת התחרות בשוק הפיננסי – לדעתנו הצלחת המודל תלויה בהחלטות אסטרטגיות של השחקנים הפוטנציאלים אבל לא פחות גם ביישום נכון של טכנולוגיה מתקדמת.
זה לקח רק חמישה ימים: פגישה ראשונה, מו״מ, סיכום – וככל הנראה אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההייטק הישראלי. במרכזה נמצאת Wiz, חברת סייבר ישראלית בת חמש שנים בלבד, שלפי פרסומים צפויה להימכר ל-Google תמורת כ־32 מיליארד דולר. עסקה כזו לא רק שוברת שיאים – היא שוברת גם תפיסות מקובלות על איך בונים חברת ענן, איך מנהלים צוות, ואיך מצליחים בלי לעשות הרבה רעש מסביב.
במהלך אולימפיאדת פריז 2024, קונצרן היוקרה LVMH השקיע ביצירת מדליות מעוצבות – אבל מה שנראה כהצלחה מסחררת הפך במהרה לפיאסקו תדמיתי. מדליות מתקלפות, תלונות מצד ספורטאים ושתיקה רועמת מצד המותג מעוררים שאלות על אחריות, בקרת איכות, והמחיר של זוהר שלא מחזיק מעמד.
היוריסטיקות הן קיצורי דרך מנטליים שעוזרים לנו לקבל החלטות במהירות, אך גם עלולים להטות את שיקול הדעת שלנו. הן משפיעות על משא ומתן, הערכת סיכונים וחיזוי מגמות בעסקים, ולעיתים מובילות להחלטות שגויות. אז איך הן עובדות, ומה אפשר לעשות כדי למנוע טעויות קריטיות?
ספורטסוושינג – תופעה שבה ספורט משמש כלי לשיפור תדמיתם של מדינות, חברות ואישים – הפך לחלק מרכזי במיתוג עולמי. דוגמאות כמו סילביו ברלוסקוני, סעודיה, וקטאר מראות את הכוח הטמון בשילוב ספורט עם אסטרטגיה ארוכת טווח. לצד ההצלחות, מקרים אלו מדגישים את חשיבות הניהול הערכי והשקיפות כדי להימנע מנזקים תדמיתיים. האם השקעה בספורט היא הדרך הנכונה לבנות תדמית, ומה המחיר המוסרי?
דווקא בשיא מירוץ השליטה על שוק המכוניות החשמליות, טסלה החליטה לשתף את הידע והטכנולוגיות שלה עם המתחרות שלה. באופן מפתיע זה מה שהביא אותה בסוף להצליח איפה שרבות נכשלו. איך ומתי שיתוף הנכסים שלנו יכול לשרת אותנו? ומה היה לאילון מאסק עצמו להגיד בנושא?