איך תדעו אם הארגון שלכם ישרוד את המשבר הבא?
בישראל אי וודאות היא מאפיין מרכזי של היום-יום. נדמה שבשנים האחרונות המתח שבין השגרה לחירום מתעצם, והחוסן שמפגין המשק נוכח המשברים עומד למבחן ונדחק לקצה. דווקא עכשיו – בין הצורך ביציבות וצמיחה, למול חרם בינ"ל גובר וחשש ממשק אוטרקי – עולה צורך בתכנון אסטרטגי מותאם לסביבה דינאמית מרובת-שחקנים, באמצעות "משחקי מלחמה" ארגוניים: סימולציות קצרות, ממוקדות תפקידים ומדידה, שמתרגמות תנודתיות ושינויים למסלולי פעולה, במגזר העסקי ובשירות הציבורי כאחד.
משחקי מלחמה: מפרקטיקה צבאים לפרקטיקה ניהולית
משחקי מלחמה החלו במסגרות צבאיות במאה ה-19 כאימונים בקבלת החלטות תחת “ערפל קרב” ומידע חלקי, ושוכללו במאה ה-20 לסימולציות לבחינת דוקטרינות ותמרונים במכללות פיקוד צבאיות מערביות. בתקופת המלחמה הקרה נוספו שכבות של מודיעין, תכנון תרחישים ויכולות מחשוב מתקדמות, כשלמשוואה נוסף האיום הגרעיני.
מאוחר יותר משחקי המלחמה הוטמעו גם בעולם העסקי. ארגונים אימצו משחקי מלחמה כדי "להיכנס לראש" של יריבים עסקיים, ולבחון הנחות וסיכונים לפני מהלכים רחבים כגון חדירה לשווקים או מיזוגים. תרגום משחק המלחמה מהפרקטיקה הצבאית לעסקית הוסיף שלושה היבטים חשובים:
- משתתפים חוצי-פונקציות: שיווק, כספים, רגולציה ותפעול סביב אותו שולחן.
- קישור למדדים: בחינת החלטות מול רווחיות, נתח שוק וזמני תגובה.
- תכנון עולם המשחק: תרחישים מגדירים את המרחב העסקי, והקבוצה הנגדית (Red Team) בוחנת מהלכים בתוכו, כולל בחירת מתחרים פוטנציאליים ושינויים במרחב.
התוצאה: קיצור משמעותי של זמני ההחלטה, הצפת הנחות קריטיות, שיפור יכולת התמודדות עם שינויים מהירים, ודיוק של אסטרטגיות עסקיות כגון Play to win. כך הפכו משחקי המלחמה מכלי צבאי טקטי לכלי חיוני לאסטרטגיה עסקית.
משחקי מלחמה בישראל: ניסוי מחשבתי
בארץ, הפרקטיקה יכולה להיות משמעותית: בקיץ 2023 תרחיש של מלחמה רב-זירתית ממושכת של מעל לשנתיים, המלווה בחרם בינ"ל גובר ואתגרי אספקה מרובים למול זינוק חד בהזמנות ולחץ על פסי הייצור, כשבמקביל הנשיאות בארה"ב משתנה בחדות בעוד שמדינות אירופה מתרחקות בדיבורים ובמעשים – היה נראה דמיוני. זו המטרה של משחקי מלחמה: להציב מול ההנהלה מצבים בהם כמה הנחות יסוד קורסות בו-זמנית, ומתחרים ושחקנים אחרים פועלים לפי אינטרסים סותרים ובהתאם לשינויים בסביבה העסקית, הרגולטורית והפוליטית, שמכריחים את ההנהלה לתרגם אמירות כלליות לכללים אופרטיביים.
בניית מוכנות באמצעות תיקי פעולה, כגון תוכניות גיבוי וחירום למלאי ולרכש, שינוי סדרי העדיפויות ונהלי הייצור, גיוון מקורות ושינוי יעדים, יאפשרו להתמודד במהירות עם שינויים, יקצרו את זמני התגובה באופן דרמטי וישפרו יציבות והמשכיות. משחקי מלחמה אינם מבטלים את אי-הוודאות, אלא משתמשים בה לגיבוש סט של מהלכים מוכנים להתמודדות עם תרחישים בלתי-צפויים במטרה לצלוח את המשבר ולשמור על המומנטום.
עקרונות מרכזיים
1. מגדירים שאלה אסטרטגית אחת
קחו דוגמה: קמעונאית-ענק בינ"ל ניסתה לפשט את מדיניות התמחור באמצעות ביטול מבצעים והנחות (Fair & Square Pricing). התנועה והמכירות ירדו בחדות, משום שקהל הלקוחות היה מותנה להנחות עמוקות ומבצעים; שינוי המחיר מבלי לעצב מחדש את הערך ואת קהל היעד שבר את החוויה. בדיעבד, שאלת המחיר היתה שאלה טקטית, בעוד שהשאלה האסטרטגית הנכונה היתה צריכה להתמקד בהבנה כיצד לבדל את הצעת הערך ללקוחות. לעומת זאת, כשחברת תוכנה בינ"ל החלה להתמודד עם פירטיות גבוהה, השאלה "כיצד לשפר מכירות של עדכוני גרסאות" השתנתה לשאלה "כיצד לשנות את מערכת היחסים עם הלקוחות ולייצב הכנסות בעידן הפירטיות", שהובילה למהלך של הגירה לענן ומכירת מנויים. השאלה האסטרטגית כוונה ללב־הבעיה ולא לסימפטום.
הימנעו משאלות טקטיות (כגון: "האם להוריד/להעלות את המחיר") המגבילות את מרחב התגובה. נסחו שאלות אסטרטגיות המציבות יעד, אופק זמן מוגדר, וצירי אי-וודאות עיקריים.
2. מגבשים תרחישים סבירים
תרחיש טוב הוא קצר, ספציפי, ומשנה החלטות בכך שמכיל אי-וודאויות שמשפיעות באופן ישיר על ביצועי החברה, ויריב / מודל הפעלה סביר (קיים או עתידי). כיצד עושים זאת?
- בוחרים שני מניעים ש'מזיזים את המחט': השפעה ישירה על KPIs בארגון; רגישות ניתנת למדידה; ואיתותים חלשים קיימים. את שני המניעים ניתן להשליך על 2X2 ולייצר את 'עולם המשחק'.
- בכל רביע של טבלת ה-2X2 רושמים מה השתנה במרחב, אילו שיבושים נוצרו, ומיהם השחקנים האפשריים או מודלי ההפעלה החדשים שיכולים להיכנס.
- מעריכים עד כמה הכניסה / השיבוש סבירים, מה יהיו מהלכי הפתיחה, ומה יהיו ההשלכות.
- בודקים את אמינות התרחיש דרך סדרת שאלות כגון אותו קיימים, האם אופן הפעולה נוכח השיבוש משתנה, ועוד.
תרחיש טוב אינו מנסה לחזות את העולם אלא ממחיש כיצד ניתן לנצח בו.
3. תרגום המשחק לתוכניות פעולה
את המשחק מסיימים בתוכניות פעולה, המגדירות תפקידים, תחומי אחריות ומדדי בקרה. התוכניות צריכות לכלול החלטות שניתן ליישם בטווח זמן קצר וניתנות להיפוך או שהיקפן מוגבל, לצד פיתוח יכולות המשפרות את הכשירות של הארגון במרבית התרחישים בטווח בינוני.
משחקי מלחמה מאפשרים להפוך אי־ודאות לתוכנית פעולה. עצם המשחק מחייב בחינה של אופן הפעולה הקיים מול דינמיקה של שחקנים, רגולציה ושיבושים אפשריים, ולגבש תוכניות פעולה ברורות. התוצאה היא קיצור זמן-להחלטה, שיפור המוכנות והמשכיות עסקית טובה יותר גם כשהסביבה משתנה במהירות.
התמונה נוצרה ב- Google AI Studio.
מקורות והפניות
McKinsey Quarterly – “Playing war games to win” (John Horn, 2011). McKinsey & Company
McKinsey Health International – “How to use war games as a strategic tool in health care” (Bury, Horn, Meredith, 2011). McKinsey & Company
Journal of Business Strategy – “Strategy war games: how business can outperform the competition” (West, Chu, Crooks, Bradley-Ho, 2018). Emerald
