מדיה

שוק הבנקאות הישראלי מתאפיין בריכוזיות עמוקה ובתחרות מוגבלת – במיוחד בכל הנוגע לפיקדונות ואשראי למשקי בית ולעסקים קטנים. הבנקים הגדולים שולטים כמעט בכל נפח הפעילות הקמעונאית, ונהנים מיתרון מבני ברור: הם מגייסים את עיקר מקורותיהם מכספי הציבור (עו"ש ופיקדונות) שאינם נושאים ריבית, ומשתמשים בהם לצורך מתן אשראי בריבית גבוהה. לעומת זאת, שחקנים חוץ-בנקאיים – כמו חברות כרטיסי אשראי – נדרשים לגייס הון במקורות יקרים יותר, ולכן מתקשים להציע תנאים תחרותיים.

במטרה להגביר תחרות מציע בנק ישראל לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנקאי מוגבל שיאפשר להם לגייס פיקדונות מהציבור ולהשתמש בהם לצורך מתן אשראי – מבלי שיחויבו להציע את מלוא השירותים הבנקאיים המסורתיים. בכך ניתן להקים מעין בנקים ממוקדים המתמחים בליבת הפעילות – חיסכון והלוואה – תחת רגולציה מדורגת, מותאמת להיקף הפעילות ולפרופיל הסיכון.

המהלך עשוי להתאים במיוחד לחברות כרטיסי האשראי המקומיות, גופי אשראי חוץ-בנקאיים, גופים מוסדיים ואף רשתות קמעונאיות. היתרונות העסקיים משמעותיים: גישה למקורות מימון בעלות מופחתת, יכולת להציע ריביות אטרקטיביות, וכניסה לפעילות בנקאית בתנאי רגולציה מותאמים. הדוח מעריך כי המהלך עשוי לחסוך עד 2 נקודות אחוז בעלות המימון של גופים אלו.

דילמת העו"ש: אסטרטגיה מרכזית לשחקנים החדשים

סוגיה אסטרטגית מרכזית שניצבת בפני המתחרים החדשים היא האם על הצעת הערך שלהם לכלול גם חשבון עו"ש – בנוסף על פיקדונות ואשראי. מחד, ניהול מערך עו"ש דורש תשתית תפעולית ועמידה ברגולציה מורכבת ומשית עלויות משמעותיות במיוחד בהיקף לקוחות נמוך. מאידך, עו"ש מהווה מקור מימון אופטימלי, ומאפשר לבנק לייצר ממשק לקוח רחב יותר ועוגן לשימור.

כדי להוסיף לדילמה, ניתן לטעון כי בעידן של שירותים דיגיטליים ואפליקציות תשלום, חשיבות העו"ש עבור הצרכנים פחותה מבעבר. אולם מנקודת המבט העסקית של הגוף הפיננסי, מדובר עדיין במרכיב מהותי במודל הכלכלי – מקור הון זול שמהווה יתרון תחרותי מובהק אם תרצו זה ה"רשיון להדפיס כסף" המקורי.

בינה מלאכותית כגשר על פערי ניסיון וידע מקצועי

הבינה המלאכותית מציעה פתרונות קריטיים לגישור על פערי הניסיון והיכולות בין הבנקים הוותיקים לשחקנים החדשים במספר תחומים מרכזיים:

ניהול סיכונים מתקדם: מערכות AI יכולות לאתר דפוסי סיכון שאינם גלויים לעין אנושית, ולחזות מגמות שוק באמצעות ניתוח נתונים מסיבי. כך, שחקנים חדשים יכולים לפצות על פערי ניסיון רב שנים ומחסור בכוח אדם מיומן בניהול סיכונים פיננסיים ולשפר את איכות תיק האשראי שלהם.

אוטומציה רגולטורית (Reg Tech): בנקים חדשים יכולים להטמיע מערכות AI לניטור עסקאות חשודות ולזיהוי פעילות הלבנת הון בזמן אמת, וכן לסייע במשימות רבות הנדרשות בשלבים השונים של מסע הלקוח הבנקאי. מחקרים בתחום כבר מצביעים על צמצום של עשרות אחוזים בעלויות הרלוונטיות ברמת דיוק ואמינות גבוהות ביותר.

מודלי דירוג אשראי היברידיים: טכנולוגיות למידת מכונה מאפשרות לשחקנים חדשים לשלב מקורות מידע אלטרנטיביים בהערכת לווים, ובכך לפצות על היעדר היסטוריית אשראי ארוכה. מערכות אלו מסוגלות לנתח נתוני התנהגות צרכנית, העברות בנקאיות ואפילו פעילות מערכות ה-ERP של עסקים קטנים לגיבוש פרופיל סיכון מדויק יותר.

התרחיש האסטרטגי לשחקנים הפוטנציאליים

ההצלחה של הרפורמה תלויה בהחלטות אסטרטגיות שיקבלו השחקנים הפוטנציאליים בחודשים הקרובים. חברות כרטיסי האשראי למשל נמצאות בעמדת זינוק אופטימלית – הן מחזיקות ברישיונות פיננסיים, בסיסי לקוחות רחבים וידע בתחום האשראי, אך עדיין מוגבלות במקורות המימון שלהן.

הגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) עשויים לראות ברישיון הבנקאי המוגבל הזדמנות להרחיב את פעילותם הפיננסית, תוך ניצול היתרון הגלום בתיקי ההשקעות המנוהלים שלהם.

השאלה המרכזית היא האם שחקנים אלו יבחרו במודל שמרני של פיקדונות ואשראי בלבד, או שיאמצו גישה אגרסיבית יותר הכוללת פתרונות עו"ש מלאים. להערכתנו ב YSההכרעה בסוגיה זו, בשילוב עם רמת האימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית כשובר שוויון אפשרי, תקבע במידה רבה את פוטנציאל השינוי שהרפורמה תחולל בשוק הפיננסי הישראלי.