המירוץ למחשוב הקוונטי כבר התחיל, וישראל לא יכולה להישאר מאחור
ההתפתחות המואצת שחלה בשנים האחרונות בתחום המחשוב הקוונטי חושפת את הפער המדאיג בהיערכותה של מדינת ישראל לעידן חדש, שבו מדינות עוינות עשויות לנצל את הטכנולוגיה לשינוי מאזן הכוחות העולמי. כדי להתמודד עם האתגרים והסיכונים שמציבה המהפכה הממשמשת ובאה, ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה סדורה ומקיפה שתאפשר לה למצות את ההזדמנויות הטמונות בטכנולוגיה ולחזק את יכולתה להתמודד עם האיומים הנשקפים ממנה.
טכנולוגיית המחשוב הקוונטי צפויה לחולל מהפך חסר תקדים בתחומי חיים רבים ומגוונים, כמו רפואה, פיננסיים ואנרגיה, בזכות יכולתה לבצע חישובים מורכבים במהירות ובדיוק יוצאי דופן, לנתח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, ולספק פתרונות חדשניים לבעיות שנחשבו עד כה בלתי פתירות. אך לצד ההזדמנויות הרבות, מתפתחות גם חששות מהותיים לגבי הפוטנציאל שלה לשמש גורמים עוינים כנשק בעל יכולות אסטרטגיות. כך למשל, הטכנולוגיה צפויה לאפשר לפרוץ הצפנות מתקדמות ולחדור למערכות רגישות, דרכן מעריכים שניתן יהיה לשבש תשתיות קריטיות כמו מערכות הגנה צבאיות, מערכות פיננסיות ותשתיות אנרגיה.
בשל כך, בעשורים האחרונים, מדינות מובילות כמו סין, ארצות הברית, והאיחוד האירופי החלו לגבש תוכניות לאומיות מפורטות לטכנולוגיות קוונטיות ולהשקיע סכומי עתק בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח ייעודיים. סין, למשל, תעדפה את תחום המחשוב הקוונטי כנושא השני החשוב ביותר בעולמות ה-S&T (Science and Technology) והגדילה את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות למעל ל-15 מיליארד דולר – פי 4 מההשקעה הממשלתית האמריקאית בתחום.
ישראל, למרות היותה מדינה מובילה בהייטק, נמצאת בפער משמעותי בתחום זה (בייחוד למול ההתקדמות המואצת של מדינות מתחרות), עם השקעות נמוכות יחסית ומספר מצומצם של מיזמים ממשלתיים ייעודיים. לפער זה עשויות להיות השלכות חמורות בהיבט הכלכלי והביטחוני. באם לא נדביק את הקצב, אנו עלולים למצוא עצמנו בנחיתות טכנולוגית שלא רק תפגע ביכולתנו להתחרות בשווקים הגלובליים, אלא גם תערער את יכולתנו להגן מפני תקיפות שיתאפשרו ״בזכות״ הטכנולוגיה החדשה.
כדי לצמצם את הפער, ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה לאומית סדורה ומקיפה למחשוב קוונטי, שמתקפת ומרחיבה את הצעדים שננקטו במסגרת התוכנית הראשונה שפרסמה בשנת 2019. אסטרטגיה זו צריכה לכלול השקעות משמעותיות במרכזי מחקר ופיתוח, צעדים לקידום שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, הקמת תוכניות חינוך ייעודיות להעמקת מאגר הכישרונות בתחום ועידוד שיתוף פעולה בינלאומי.

