הצלחה טמונה בניסיון החוזר, אפילו אם הוא ה-40 במספר
מי היה מאמין שחומר שנועד לשמור על טילים בחלל יהפוך לגיבור העל של התחזוקה הביתית? WD-40 נולד מנחישות, נבנה מניסוי מספר 40, והפך לאגדה עולמית. זה לא רק סיפור על חומר – זו תזכורת לזה שדברים גדולים מתחילים לפעמים בכישלונות הקטנים ביותר.
בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיצומה של המלחמה הקרה, חברה קטנה בשם Rocket Chemical Company פעלה מסן דייגו, קליפורניה, כדי לפתור בעיה מורכבת: פיתוח פורמולה שתמנע חלודה ותגן על חלקי מתכת רגישים במערכות טילים. זו לא הייתה משימה פשוטה. הצוות, בראשות נורם לארסן, עבד ללא לאות, וביצע ניסוי אחר ניסוי, אך ההצלחה חמקה מהם. רק בניסיון ה-40 הצליחו להגיע לפורמולה המושלמת – ומשם הגיע השם WD-40, ראשי תיבות של "Water Displacement, 40th formula".
הפורמולה, שפותחה לשימוש תעשייתי, הפכה במהרה להצלחה לא צפויה. היא שימשה תחילה בתוכנית טילי ה-Atlas של חברת Convair, שם שימרה והגנה על חלקי הטילים מפני חלודה. אך השמועה על התכונות המגוונות שלה החלה להתפשט, כאשר טכנאים שגילו את המוצר התחילו לקחת אותו הביתה לשימוש אישי. הם גילו שניתן להשתמש בו לשימון צירים חורקים, לניקוי כתמים ולשחרור ברגים תקועים. בשנת 1958 החל המוצר להימכר לקהל הרחב באריזות ביתיות, ובמהרה הפך ללהיט.
ההצלחה של WD-40 לא נעצרה. המוצר התגלה כפתרון קסם למאות בעיות יומיומיות, ומשתמשים ברחבי העולם החלו לחשוב על דרכים חדשות לנצל אותו. הוא היה שם בפרויקטים גדולים כמו בניית האמפייר סטייט בילדינג, שבה סייע לליטוש ושימון חלקי מתכת, וגם במשימות חלל של נאס"א, ששילבו אותו בטכנולוגיות שלהן בשנות ה-60. משתמשים פרטיים גילו שהוא יכול לעזור בדברים כמו ניקוי כלי נגינה, שחרור מדבקות עקשניות, ואפילו הגנה על עורות אופניים.
עם השנים, WD-40 הפך לתופעה עולמית. החברה שמרה בקנאות על הנוסחה המקורית, המאוחסנת בכספת מאובטחת, אך פיתחה מוצרים חדשים וייעודיים לענפים כמו תעשייה, תחזוקת רכב ושימושים ביתיים. כיום, המוצר נמכר ביותר מ-170 מדינות ומוכר בכל פינה בעולם כסמל לחדשנות פשוטה ויעילה.
הסיפור של WD-40 מדגיש את החשיבות של נחישות, פשטות ויכולת לזהות פוטנציאל מעבר לשימוש המקורי של המוצר. WD-40 התחיל ככלי לתעשייה והפך לאחד הפתרונות המגוונים והמוכרים ביותר, עם מיליוני משתמשים שממשיכים לגלות דרכים חדשות לשלב אותו בחייהם.
