זה היה החוק הבלתי מעורער של הטכנולוגיה – עד שהפסיק לעבוד
שישים שנה אחרי שחוק מור הגדיר את הקצב שבו העולם מתקדם, נדמה שהכפלה קבועה בכוח המחשוב כבר אינה מובטחת. אבל אולי זו לא האטה – אלא הזדמנות לחשוב אחרת. כשהטכנולוגיה משנה כיוון, גם המנהלים נדרשים להמציא מחדש את חוקי הצמיחה והחדשנות.
בשנת 1965 פרסם גורדון מור, מהנדס וכימאי שעבד אז בחברת Fairchild Semiconductor ולימים היה ממייסדי אינטל, מאמר שבו ציין כי מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב מוכפל כמדי שנה. הוא העריך כי מגמה זו תימשך. כעבור עשור, בשנת 1975, הוא עדכן את תחזיתו והעריך שההכפלה תתרחש אחת לשנתיים. תחזית זו, שהחלה כתצפית אמפירית, הפכה לעיקרון מנחה של תעשיית השבבים והטכנולוגיה כולה, מה שנודע מאז כ"חוק מור". למרות שמעולם לא היה חוק טבע, הוא הפך לנורמה שהניעה את ההתקדמות המטאורית של עולם המחשוב והטכנולוגיה בעשורים האחרונים.
אלא שבשנים האחרונות מתחילים להופיע סדקים. חוק מור אינו מתממש באותו קצב עקבי שאפיין את העשורים הראשונים, מה שמעלה שאלות לגבי הרלוונטיות שלו לעתיד. אחת הדוגמאות הבולטות היא המעבר של אינטל מ־14 ננומטר ל־10 ננומטר, תהליך שנמשך כמעט חמש שנים, הרבה מעבר לקצב שבו החוק היה מנבא. מומחים שונים מצביעים על מציאות חדשה: יש הסבורים שחוק מור ״מת״, אחרים טוענים שהוא פשוט משנה צורה. אך על דבר אחד קשה להתווכח – הוא כבר לא מה שהיה.
שינוי זה מתבטא בכמה מישורים, בהם האטה בקצב ההתקדמות, שינויי כיוון במבנה השבבים עצמם ומעבר לפתרונות חדשים. מהנדסים וחברות בתחום מציעים דרכים חלופיות להתמודד עם מגבלות הפיזיקה, כמו בנייה של מערכות שבבים המורכבות מחלקים מודולריים (chiplets), מעבר ל״צמיחה לגובה״ באמצעות תלת-ממד (3D stacking) ואריזות מתקדמות שמאפשרות לשלב טכנולוגיות שונות על אותו לוח.
ומה לגבי ההשפעות הניהוליות? כאן השיעור משמעותי לא פחות. אם בעבר ניתן היה לסמוך על כך שכוח המחשוב יכפיל את עצמו וישמש בסיס כמעט אוטומטי לחדשנות, הרי שכיום מנהלים לא יכולים להניח שקצב הצמיחה ישמר כשהיה. מכאן נובע צורך בחשיבה חדשה וגמישה יותר. במקום לנסות “להמציא את הגלגל” בכל פעם מחדש, עלינו להסתכל על המשאבים האנושיים, הכלכליים או הטכנולוגיים הקיימים ולשאול כיצד לנצל אותם בצורה חכמה ואפקטיבית כדי להשיג את המטרות הארגוניות.
חוק מור מעולם לא היה חוק טבע, הוא היה נורמה ובמידה רבה, עוגן מחשבתי של תקופה. בין אם אנו בסיומה של התקופה הזו ובין אם נותרו לחוק עוד שנות חיים מחודשים בצורות אחרות, ברור כי הוא כבר אינו בלתי ניתן לערעור. השאלה הגדולה היא איך ניערך לשלב הבא.
המוח האנושי, שכבר הולך ומתרגל להסתמך על בינה מלאכותית, יידרש להמשיך ולמצוא בעצמו את דרכי ההתמודדות. אם ההיסטוריה של המהפכות הטכנולוגיות מלמדת משהו, הרי שתמיד נמצא דרכים חדשות לפרוץ קדימה. השאלה שנותרה פתוחה היא באיזו מידה נגיע מוכנים לנקודת המפנה וכיצד נדע לנצל אותה בצורה הנכונה ביותר.
מנהלים שידעו לקרוא נכון את המציאות הזו, ולשלב יצירתיות אנושית עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, יהיו אלה שיכתבו את ״חוק מור הבא״ עבור הארגון שלהם.
התמונה נוצרה ב- Google AI Studio.
לקריאה נוספת:
Benchmark Electronics. (2024, September 12). Beyond Moore’s Law: Navigating the future of semiconductor innovation. Benchmark. https://www.bench.com/setting-the-benchmark/beyond-moores-law-navigating-the-future-of-semiconductor-innovation
Moore, G. E. (1965, April 19). Cramming more components onto integrated circuits. Electronics Magazine. Computer History Museum. https://www.computerhistory.org/collections/catalog/102770822
University of Pennsylvania. (2025, January 7). Is Moore’s Law really dead? Penn Engineering News. https://penntoday.upenn.edu/news/penn-engineering-moores-law-really-dead
