מדוע הנתונים החסרים חשובים יותר מהמידע הקיים
ניתוח המטוסים המחוררים ששבו ממלחמת העולם ה-2, הוכיח אחת ולתמיד כי מעקב אחר הסיבה שגורמת לחוסר בנתונים, היא הדרך לפתרון.
במהלך מלחמת העולם ה-2 מטוסי קרב היו חוזרים ממשימות מלאים בחורים מפגיעות כדורים ובעלות הברית חשבו כיצד ניתן למגן את המטוסים טוב יותר ובעלויות מינימליות. הן חשבו ללמוד את אזורי הפגיעה העיקריים וביקשו מהייצרנים לחזק את האזורים האלו במטוסים. אולם מתמטיקאי גאון בשם אברהם ולד, שעקב אחר המידע החסר בתקריות, חשב שיש לפעול אחרת והגיע למסקנה יוצאת דופן.
לטענתו, הסיבה שחלקים מסויימים במטוס לא היו מכוסים כדורים היתה שמטוסים שנורו בחלקים האלו בכלל לא חזרו משדה הקרב. כלומר, מטוסים שחזרו בשלום מעידים על כמות הפגיעות, אבל אלו שלא חזרו היו יכולים להעיד על נתון חשוב בהרבה, והוא מידת הקטלניות של הפגיעות.
כנראה שהחלקים שחזרו מחוררים הם אזורים שבהם המטוס יכול לספוג פגיעות, ומה שצריך לחזק אלו המקומות שלא חזרו מחוררים, כי המטוסים שנפגעו במקומות אלו כלל לא שבו משדה הקרב. הפגיעות במטוסים שלא חזרו לא נמדדות, והם המידע החסר שנדרש בכדי לשפר את המיגון של המטוסים מאז ועד היום.
מכאן שלא זו בלבד שהנתונים החסרים, חשובים מהנתונים עצמם, אלא שהבנת הסיבה שבגינה יש חוסר בנתונים, משמעותית הרבה יותר מהנתונים העומדים לרשותנו.