מדוע הנתונים החסרים חשובים יותר מהמידע הקיים
ניתוח המטוסים המחוררים ששבו ממלחמת העולם ה-2, הוכיח אחת ולתמיד כי מעקב אחר הסיבה שגורמת לחוסר בנתונים, היא הדרך לפתרון.
במהלך מלחמת העולם השנייה, מטוסי קרב של בעלות הברית היו חוזרים ממשימות עם חורים מפגיעות כדורים. הצורך למצוא פתרון יעיל לחיזוק המטוסים היה קריטי. המחשבה הראשונית הייתה לחזק את האזורים שנפגעו במטוסים שחזרו. כדי להבין זאת, ביקשו המפקדים מהיצרנים לרכז את המאמצים במיגון האזורים המפגיעים ביותר. לכאורה, היה נראה כי הפתרון בידיים, אך אז נכנס לתמונה אברהם ולד, מתמטיקאי יהודי מבריק שהיגר מאירופה לארה"ב, ושינה את כל המחשבה בנושא.
ולד ניתח את המידע שנאסף מהמטוסים החוזרים בצורה שונה לחלוטין. הוא התבונן בנתונים וראה שמסיבה מסוימת חלקים מסוימים במטוס אינם מכוסים חורים. בניגוד לתפיסה הראשונית, ולד הבין שהסיבה לכך אינה שהאזורים הללו אינם נפגעים, אלא שמטוסים שנפגעו באזורים אלו כלל לא חזרו לשדה הקרב. כלומר, המטוסים שחזרו מעידים על יכולתם לספוג פגיעות, אך האזורים שלא נפגעו הם המקומות שהפילו את המטוסים.
ולד הגיע למסקנה מרעישה: החלקים במטוסים שחזרו מחוררים הם אזורים שבהם המטוס יכול לספוג פגיעות ולהמשיך לטוס, אך מה שצריך לחזק הם המקומות שלא חזרו מחוררים, כי המטוסים שנפגעו בהם כלל לא שבו לשדה הקרב. תובנה זו הובילה לשינוי פרדיגמה במיגון מטוסים, והיא מיושמת עד היום בתכנון ובניית כלי טיס.
תובנה זו של ולד אינה רק גאונית בפשטותה, אלא מדגימה כיצד חוסר בנתונים יכול להיות משמעותי יותר מהנתונים הקיימים. על פי ולד, הבנת הסיבה לחוסר בנתונים חיונית הרבה יותר מהמידע העומד לרשותנו. גישה זו, שזכתה להערכה רבה, מראה כיצד ניתן להשתמש במדע ובחשיבה ביקורתית כדי לפתור בעיות מורכבות ולמצוא פתרונות יצירתיים בתחומים שונים.
ולד, שהיה בן לניצולי שואה, הפך למורה דרך בתחומו והביא את הגישה המדעית והאנליטית לתחומים רבים, בהם תכנון צבאי, סטטיסטיקה, וכלכלה. דוגמה זו ממחישה את החשיבות של גישה חדשנית וחשיבה מחוץ לקופסה, ומזכירה לנו שהפתרונות הטובים ביותר לעיתים נמצאים במקומות בלתי צפויים. בעזרתו של ולד, הבנו כי הנתונים החסרים אינם רק פערים שיש למלא, אלא כלים רבי ערך להגעה לתובנות עמוקות ומדויקות יותר.
