פחות קרבות, יותר אסטרטגיה: אקמן ממציא את עצמו מחדש
כשהאקטיביסט מוול סטריט עובר לשחק לפי חוקי "האורקל מאומהה".
במשך עשורים, וורן באפט היה שם נרדף להשקעות חכמות, צמיחה סבלנית והון שנבנה בשקט לאורך עשרות שנים. כעת, יותר ויותר עיניים מופנות אל ביל אקמן, מי שבמשך שנים נחשב לאחד האקטיביסטים האגרסיביים בוול סטריט, וכיום משנה כיוון ומאמץ אלמנטים מובהקים מתורתו של באפט. חשוב לציין עבור היכרות עם הפרסונה, שאקמן נשאר אקטיביסט במקומות אחרים, ופעיל מאוד ברשתות החברתיות, ואף יצר פשרה בין אילון מאסק לדונלד טראמפ, כשברקע שמועות שאקמן עצמו שואף לרוץ לנשיאות בעתיד.
שתי קריירות, שתי תפיסות עולם, ונקודת השקה חדשה
באפט בנה את ברקשייר האת'וויי כקונגלומרט השקעות ענק, מבוסס רכישת חברות מצוינות, מינימום התערבות ניהולית, וניצול מנוע ההון הייחודי של עולם הביטוח (ארחיב בהמשך).
אקמן, מנגד, צמח ככוכב של קרנות גידור: אקטיביסט תקשורתי ולוחם מול הנהלות, שביצע מהלכים פומביים ומורכבים — ביניהם השורט המפורסם על חברת הרבלייף שהסתיים בהפסד אדיר, של כחצי מיליארד דולר.
אלא שבשנים האחרונות אקמן משנה כיוון: ב-2022 הכריז על פרישה מאסטרטגיות שורט אקטיביסטיות, ועבר להתמקד בבניית פוזיציות לטווח ארוך — בשקט, בעקביות, עם ראייה אסטרטגית של עשרות שנים קדימה.
מנוע הצמיחה של באפט: הכסף שעובד לפני שהוא שולם
אחד מהיסודות הגדולים ביותר במודל של באפט הוא ניצול מנגנון ההון של תחום הביטוח – הFloat.
כשלקוחות רוכשים ביטוח, החברה גובה מהם פרמיות הרבה לפני שתידרש לשלם תביעות עתידיות. הכסף הזה מושקע בשוק ההון ומייצר תשואה לאורך שנים.
כך למשל, בשנת 2023 עמד סך ה־Float של ברקשייר האת'וויי על כ-166 מיליארד דולר. בהנחה של תשואה שמרנית של 8%, מדובר ברווח שנתי של כ-13.3 מיליארד דולר, סכום שמוזרם בחזרה להשקעות ומצטרף לרווחים המצטברים של הקבוצה. לאורך עשרות שנים, אפקט הריבית דריבית הזה הפך את ברקשייר לאחת מחברות ההשקעות הגדולות בעולם.
התחלה של אימפריה חדשה
במקביל לפרישתו של באפט לפנסיה (בגיל 94!), במאי 2025, אקמן מעתיק בהדרגה חלקים ממודל ברקשייר:
הוא הגדיל החזקות אסטרטגיות וכיום בעל השליטה בחברת Howard Hughes (חברת נדלן והחזקות), פועל להקמת זרוע ביטוחית שתייצר לו מנוע השקעות פנימי, ומשקיע סכום אישי משמעותי בקרן – בדומה למחויבות העצמית של באפט.
המספרים גם הם מרשימים: תשואה שנתית ממוצעת של 19.8% מאז 2004 — כמעט זהה לזו של ברקשייר לאורך עשרות שנים (19.9%). הפערים עדיין גדולים בהיקף הנכסים (16 מיליארד דולר מול טריליון), אך מבחינת הבשלות — אקמן היום בגיל בו באפט רק החל לטפס את העלייה הגדולה של ברקשייר.
בפועל, באפט ניהל חברת החזקות שהשקיעה בחברות פרטיות, ושוק ההון השקיע בחברה של באפט מתוך אמונה בתשואה שהוא יכול להניב להם – וזהו בדיוק המודל שאליו אקמן שואף.
השיעור מבאפט ואקמן
המעבר של אקמן ממודל אקטיביסטי למהות של השקעה סבלנית מלמד שיעור אסטרטגי עמוק:
הצלחה ארוכת טווח נבנית מתוך מוכנות ללמוד, להתאים גישה ולשחק משחק ארוך – גם אם במשך תקופה ארוכה התמדת באסטרטגיות מהירות ואגרסיביות.
בעתיד, המנהלים שיידעו לאמץ את השילוב שבין סבלנות פיננסית, גמישות מחשבתית ובניית מנועי הון פנימיים – יהיו אלו שיבנו את ברקשייר האת'וויי של התחום שלהם.
התמונה נוצרה ב- Google AI Studio.
