שיתוף פעולה עם המתחרים? כך טסלה הפכה רעיון נועז לאסטרטגיה עסקית מנצחת
דווקא בשיא מירוץ השליטה על שוק המכוניות החשמליות, טסלה החליטה לשתף את הידע והטכנולוגיות שלה עם המתחרות שלה. באופן מפתיע זה מה שהביא אותה בסוף להצליח איפה שרבות נכשלו. איך ומתי שיתוף הנכסים שלנו יכול לשרת אותנו? ומה היה לאילון מאסק עצמו להגיד בנושא?
בשנת 2014 כשכל החברות הגדולות התחרו בדרך ליצירת המכונית החשמלית האידיאלית, אילון מאסק ביצע צעד מפתיע (או טיפשי, כפי שחשבו אז רבים) ופירסם בלוג שכותרתו "All Our Patent Are Belong To You". בבלוג מאסק הכריז שכל הפטנטים והטכנולוגיות של טסלה יהיו זמינים לציבור, ואף עודד את המתחרים הישירים שלו להשתמש בהם.
לימים הסתבר כי המהלך הזה לאו דווקא היה מחווה של רצון טוב מצד מאסק, אלא מהלך אסטרטגי מתוחכם. מאסק הבין שטסלה לא יכולה לנצח לבד במירוץ הרכבים החשמליים. הביקוש היה קטן מדי ובעיקר, הייתה חסרה פריסה מספקת של תשתיות ועמדות הטענה שמנעה מאנשים לעבור לרכבים חשמליים. טסלה הבינה שכדי להצליח היא חייבת שגם חברות אחרות יפתחו רכבים חשמליים, יגדילו את הביקוש, יוסיפו עמדות טעינה ויאפשרו לשוק הרכבים החשמליים לצמוח.
יתרון הגודל שטסלה צברה לפני 2014, בזכות מפעל ענק שהקימה, העניק לה את הביטחון שבשוק העתידי שיצמח, היא תהיה המובילה. אבל היא לא תוכל להיות מובילה אם השוק לא יהיה קיים. כך נוצר מצב שבו "הנדיבות" שלה ושיתוף הנכסים, לא רק השתלמו לטסלה, אלא היו הכרחיים להצלחתה.[1]
אפשר לטעון שגם חברת OpenAI ביצעה מהלך דומה כשבתחילת דרכה הנהיגה מדיניות Open Source כדי לפתח את תחום ה-AI, להגדיל את המודעות אליו ואת כמות המשתמשים שלו. לאחרונה, לאחר שהתחום צמח, החברה סגרה את הקוד שלה.[2]
זו אינה תופעה חדשה. האסטרטגיה הזו, שיש המכנים אותה "Open Ecosystem Strategy", מתבססת על שיתוף ידע, טכנולוגיה או נכסים אחרים עם גורמים חיצוניים, מתוך ההבנה שהרחבת האקו-סיסטם משרתת את האינטרסים העסקיים של החברה. האסטרטגיה הזו רלוונטית במיוחד בשווקים מתפתחים או כאלה הדורשים תשתית רחבה להצלחה והיא חייבת להיות מגובה ביתרון או בבידול קיים שיאפשר לחברה הובלה של השוק העתידי.
האסטרטגיה הזאת לא מוגבלת לעולם הטכנולוגיה והקוד בלבד. חברות קמעונאות בעולם משתפות את פלטפורמות ההפצה שלה עם עסקים אחרים כדי להגדיל את היקף הפעילות של הפלטפורמות, בנקים משתפים פעולה עם "בנקאות פתוחה" למרות התחרות עם גופים פיננסים נוספים כדי לשמר על המקום שלהם כמוקד פיננסי מרכזי ומערכות בריאות משתפות מאגרי מידע (אנונימיים) עם הציבור כדי להאיץ תהליכים של פיתוח תרופות.
כמובן שישנם סיכונים באסטרטגיה שכזו. שיתוף יתר של נכסים או שיתוף בעיתוי לא מתאים, יכול לפגוע בתחרותיות של החברה ולחזק את המתחרות. אך במקומות המתאימים אסטרטגיית "Open Ecosystem" יכולה להיות מפתח להצלחה.
הסיפור של טסלה ומאסק מזכיר לנו שלפעמים הדרך להצלחה עוברת דווקא בשיתוף מחושב שאמנם מחזק את המתחרות, אבל מגדיל את השוק כולו ומאפשר לנו להביא את החברה (ואת העולם) למקום טוב יותר.
מנהלים יכולים לשאול את עצמם: איפה אנחנו יכולים (או חייבים) להיות "נדיבים" ולשתף פעולה, עם המתחרות שלנו או עם ארגונים מקבילים? איפה המקומות שדווקא הסתגרות ותחרות ראש בראש יובילו אותנו לכישלון?
ומה היה למאסק עצמו להגיד על הנושא? האיש העשיר בעולם הגיב על ציוץ ברשת X שעסק במהלך הייחודי של טסלה מ-2014. מאסק, בדרכו הייחודית, הכחיש שזו הייתה אסטרטגייה מכוונת וכתב: "זה דווקא היה מהלך של נדיבות. אבל אנחנו לא יכולים להכריח חברות אחרות לייצר רכבים חשמליים נהדרים. זה לא בידיים שלנו".[3] את ההחלטה אם להאמין להצהרת הנדיבות של מאסק, נשאיר לכם.
[1] Medium, 2024.
[2] Business Insider, 2024.
[3] X, Baptiste, 2024.
