מדיה

מחקר חדש של הרווארד חושף כיצד שימוש ב־Gen AI מצמצם את הצורך בעבודת ניהול שוטפת – ומאפשר לארגונים לבחון מחדש את מבנה ההיררכיה.

פחות משלוש שנים עברו מאז הושק ChatGPT, אך נדמה שהשיח על הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (Gen AI) כבר מזמן אינו רק סביב הטכנולוגיה עצמה – אלא בעיקר סביב ההשפעה שלה על עולם העבודה. בעוד חלק ניכר מהדיון הציבורי התמקד עד כה בשאלות של אוטומציה של משימות טכניות, כעת המחקר מתחיל לטפס במעלה ההיררכיה ולשאול: כיצד תושפע עבודתם של מנהלים – ובעיקר מנהלים בדרג הביניים?

מחקר חדש, בהובלת פרופ' מנואל הופמן מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, מציע תשובות ראשוניות ומעוררות מחשבה לשאלה זו. החוקרים ביקשו להבין כיצד השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית משנה בפועל את דפוסי העבודה – ומצאו שמדובר לא רק בייעול, אלא בשינוי מהותי של חלוקת התפקידים בין עובדים למנהלים.

המחקר: מתכנתים, קוד ו־Copilot

לצורך המחקר, צוות החוקרים בחן 50,032 מפתחים ברחבי העולם, חצי מהם עבדו עם GitHub Copilot – כלי מבוסס Gen AI שמסייע בכתיבת קוד. הכלי, שמיועד בעיקר למתכנתים, מאפשר לייעל תהליכים, לפתור בעיות מהר יותר ואף ללמוד תוך כדי עבודה.

החוקרים ניתחו למעלה מ־2.4 מיליון פעולות ובחנו כיצד השפיע השימוש ב־Copilot על דפוסי העבודה. הם חילקו את הפעולות לשתי קטגוריות:

• עבודת ליבה – כתיבת קוד ותכנות
• עבודות ניהול – תיאום משימות, דיווחים, פיקוח ומעקב

הממצאים היו ברורים:

• חלקן של פעולות הקידוד עלה ב־5%
• ואילו עבודות הניהול ירדו ב־10%

מה מסביר את השינוי? החוקרים זיהו שני מנגנונים עיקריים:

1. עצמאות גבוהה יותר של העובדים – כשה־AI נותן תשובות, אין צורך לפנות כל הזמן למנהלים או לעמיתים.
2. חיסכון בזמן ביצוע – מתכנתים השלימו משימות מהר יותר, ופינו זמן ללמידה, ניסויים ורכישת מיומנויות חדשות.

האם אפשר לוותר על מנהלים?

החוקרים מבהירים: הם אינם טוענים שמנהלים ייעלמו. אבל הם כן מעריכים שהשימוש הנרחב ב־Gen AI מאפשר לארגונים לצמצם את מספרם של מנהלים בדרגי הביניים, או לפחות – לשחרר אותם ממשימות שגרתיות של תיאום ובקרה.

כך לדוגמה, מנהלים שנותרו בתפקידם יוכלו:

• להתמקד בשיפור תהליכים ובחדשנות
• לקחת חלק בעבודת הליבה עצמה (למשל, לתכנת לצד הצוות)
• ולתת מענה באזורים שבהם נדרשת שיקול דעת אנושי, יצירתיות או הכוונה אישית

איך מיישמים את זה? שתי שאלות שכל ארגון צריך לשאול

1. מה כדאי למכן?
   בכל ארגון יש משימות שניתן לייעל באמצעות Gen AI, אך לא כל פעולה מתאימה לאוטומציה. הצעד הראשון הוא לבצע מיפוי של כלל המשימות – בדומה למה שעשו החוקרים בגיטהאב – ולסווגן לפי תחומי תוכן. לאחר מכן, ניתן לבחון אילו משימות ניתנות להעברה ל־AI, ואילו ראוי להשאיר בטיפול אנושי.
2. מי מרוויח יותר?
   המחקר מצא הבדל משמעותי בין עובדים חזקים לחלשים: דווקא עובדים פחות מיומנים הפיקו תועלת רבה יותר מה־AI. הם נטו להסתמך עליו יותר, לבצע פחות משימות ניהוליות וללמוד תוך כדי תנועה.

בעולם שבו המנהל נדרש לעיתים קרובות "לגרור" אחריו עובדים פחות מוכשרים, העובדה ש־Gen AI יכול להדריך, ללמד ולספק תמיכה מיידית – משחררת את המנהל לעסוק בעבודה אסטרטגית יותר.
זהו גם פתח לבניית צוותים הטרוגניים: במקום להתעקש שכל חברי הצוות יהיו באותה רמת ביצוע, ניתן להשתמש ב־AI כמאזן שמקדם את כולם – ובעיקר את אלו שבאופן מסורתי דרשו יותר ליווי אישי.

לא רק למתכנתים

אמנם המחקר התמקד במתכנתים, אך התובנות רלוונטיות גם לעולמות אחרים – ממכירות, דרך שירות לקוחות ועד פיתוח מוצרים. כל תחום שבו ניתן להבדיל בין משימות ליבה לבין עבודות ניהול, עשוי להרוויח מהתובנות הללו.

השלכות המחקר חורגות מהשאלה "האם להשתמש ב־AI", ועוברות לשאלה עמוקה יותר: כיצד הארגון שלנו מתנהל – והאם המבנה ההיררכי עדיין רלוונטי?

מבט לעתיד

פרופ’ הופמן מסכם כי השימוש הגובר ב־Gen AI צפוי להוביל ל"שטיחה" של ההיררכיה הארגונית – פחות שכבות ניהול, יותר עצמאות, ויותר זריזות.

לארגונים, זו הזדמנות לחשוב מחדש על מודלים של סמכות, אחריות וערך מוסף ניהולי. ולמנהלים – זו קריאה להתפתח, להתמקד בתרומה הייחודית שלהם, ולבחון כיצד הם משתלבים בעולם שבו ה־AI כבר כאן – והוא יודע לנהל, לפחות חלק מהזמן, לא פחות טוב מהם

לינק למחקר

התמונה נוצרה ב- Google AI Studio.